החלטה בתיק ע"א 47724-12-13

בפניי בקשה לפטור מאגרה ומערבון.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש הנו פלסטיני המתגורר בכפר בשומרון.  המבקש נפצע בתאונה כשנפל מכלי המשמש לגדיד תמרים במטע תמרים בשטח C. המבקש נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים הסמוכים על שולחנו. המבקש משתכר כ-120 ש"ח ביום במסגרת עבודתו כחקלאי אצל משפחה ישראלית, וכי משנת 2000 ועד היום, הוא אינו מקבל תלושי משכורת ממעבידו. לצורך הגשת כתב התביעה כנגד המשיבים, המתין המבקש מספר חודשים עד אשר קיבל את תלושי השכר שלו המתייחסים לתקופה הרלוונטית, בין השנים 2008-2010, ומפאת הזמן הקצר צירף את תלושי השכר משנים אלו. תלושי השכר מצביעים על משכורתו הצנועה של המבקש אשר בקושי מספיקה על מנת לכלכל את משפחתו - המונה 8 נפשות (ביחד עמו) והוריו סמוכים על שולחנו. אשתו של המבקש אינה עובדת, והוא מפרנס יחיד. אחיו של המבקש עובדים כפועלים בעבודות מזדמנות, ואין להם תלושי שכר. המבקש סבור כי סיכויי הערעור הנם טובים, מה גם, שהמבקש מעוניין להוסיף ראיה שלא הוצגה בבית משפט קמא, ושיש בה כדי לעזור לבית המשפט לערעור ליתן פסק דין לטובתו.

לטענת ב"כ המשיבה, עיון בתלושי השכר מעלה כי המבקש עובד במשרה קבועה בשכר של כ-2,000 ש"ח וחלק מתלושי השכר מצביעים על סכומים גבוהים יותר הנעים בין 3,000 ל-4,000 ש"ח. יש לבחון את גובה המשכורת ביחס לנתוני השכר בשטחים ולא בישראל. על כן, ברי כי שכרו גבוה מהשכר הממוצע במשק הפלשתיני, כאשר שעלויות המחייה בשטחים נמוכות בהרבה. המבקש מחזיק ברכב פרטי, דבר המלמד כשלעצמו על רמת חיים העולה על הממוצע ברשות. המבקש לא מסר פרטים כלשהם על נכסי נדל"ן, והוא לא ציין אם הוא מתגורר בשכירות או בבית בבעלותו. כמו כן, המבקש לא מוסר פרטים על כספים או תכניות חסכון שברשותו. המבקש ציין כי לו שבעה אחים בעלי משפחות אך הוא לא ציין אם ניסה לפנות אליהם לשם גיוס הערבון, ולא פירט אודות גובה הכנסתם. לדבריו, המבקש לא טרח לציין מהי אותה ראיה חדשה עליה הוא מסתמך, כשהוא מודה שסיכויי הערעור נשענים על בקשה חריגה להגשת ראיה בערעורו. על פניו, נראה כי סיכויי ערעורו קלושים. החלטתו של בית משפט קמא לעניין מיקום מטע התמרים הנה עובדתית, ומבוססת על ראיות שהוצגו בפניו, ולא תיתכן הבאת ראיה בשלב זה.

ב"כ המבקש טען בתגובה, כי המבקש הצהיר שאין לו רכוש, למעט הרכב. רכבו הנו ישן וחבוט והוא נעזר בו על מנת להגיע לעבודה ולהסיע את ילדיו ואשתו. אחיו של המבקש מרווחים משכורות נמוכות, ומפרנסים בעצמם את משפחותיהם. משסירבו אחיו לעזור לו, הוא לא חזר לבקש מהם, שכן הבין את מצוקתם הכלכלית. בעקבות התאונה, למבקש יש נכות צמיתה. המשיבה היא גוף מיוחד שהוקם על מנת לטפל בתביעות מן הסוג הזה, והנזק שייגרם למשיבה קטן לעין ערוך מהנזק שייגרם למבקש, ככל שהוא לא יוכל לשלם את הערבון. לטעמו, ניתן לסתור בקלות את החלטת בית משפט קמא לעניין מיקומו הגיאוגרפי אליו שייך היישוב תומר, ולכן ברור הוא, שהיקף ההליך אינו מורכב כלל וכלל. המבקש ציין כי הראיה החדש מראה בבירור את השתייכותו של מטע התמרים ליישוב תומר.

לעניין הפטור מאגרה

תקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי במניין שיקוליו ליתן פטור מתשלום אגרה ישקול בית המשפט שני מבחנים עיקריים: (א) האם אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה; (ב) האם ההליך מגלה עליה. (ראו: בשג"ץ 7997/05 דניאלי נ' פרקליטות המדינה, 15.1.06).

הלכה הפסוקה היא, כי על הטוען שהוא נעדר יכולת, לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה ומלאה באשר למצבו הכלכלי, על מנת לשכנעו בטענתו שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה (ראו: ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח', 31.12.89).

בענייננו, המבקש לא ציין אם הוא ומשפחתו מתגוררים בבית בבעלותם או בשכירות, המבקש גם לא פירט אודות היקף רכוש בת זוגו, ככל שזה קיים. יחד עם זאת, מעיון בתלושי השכר שצירף המבקש, עולה כי אלה תומכים בטענותיו בדבר דלות הכנסותיו. המבקש גם ציין בתצהירו כי אשתו אינה עובדת וכי הוא נדרש לכלכל בעצמו את משפחתו והוריו. בנסיבות אלה, מששוכנעתי מכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, ומשנראה כי ההליך מגלה עילה, נחה דעתי, כי יש לחייבו בתשלום מחצית האגרה בלבד.

מחצית האגרה תשולם אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

לעניין הפטור מערבון

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראו: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור. במקרה דנן, המבקש לא הסביר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי הפרטי, כנדרש בפסיקה. כמו כן, המבקש לא פירט את  הוצאותיה השונות של המשפחה. אולם, מששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, מיהות המבקש, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, שיש להעמיד את הערבון על סך של 2500 ש"ח בלבד.

הערבון יופקד אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.